כל פעם שמגיעה אלי צלמת לייעוץ, היא שואלת אותי
‘איך מירלה כהן עשתה את זה?’
הלכתי לשאול וקיבלתי תשובה, שרלוונטית ממש לא רק לצלמות.

מירלה כהן, למי שלא מכירה, היא צלמת שצילמה אלפי משפחות
מנהלת בית ספר דיגיטלי לצילום, עם מאות תלמידות.
ויש לה רשימת תפוצה שהיא גם פלטפורמת השיווק העיקרית שלה,
עם 7000 עוקבות נאמנות ו-70% פתיחה, שזה נתון פסיכי ברשימה בגודל כזה.

מירלה ממש לא אהבה שיווק. הרגיש לה פיכסה.
היא גם ממש לא ידעה לכתוב,
בשיעורי הבעה בכיתה ה’ תמיד היתה מקבלת הערות מהמורה.
שסופסוף העסק שלה התחיל להמריא,
הגיע הריון ושמירה שהשבית אותה
ומנע ממנה לגמרי לרוץ לימי צילום של לקוחות חדשים
(ובאופן מפתיע דווקא זה הצמיח את העסק שלה!).

מתוך הפרק:

“הלכתי לפגישת ייעוץ והבטחתי לעצמי
‘את הולכת, אבל לא מתפתה לקנות כלום אחר כך.’
אבל זה לא עבד…”

“אמרתי לעצמי
‘את לא תתקדמי לעוד קורס שילמד אותך על ניהול העסק,
זה אזור הנוחות שלך'”

“אם לא היית חרדית
הייתי בא, תופס לך את הראש מאחורה, ומסובב לך אותו.
יש לך אוצר בתוך הבית,
ובגלל שאת רוצה לא להישמע שיווקית, את לא מפרגנת אותו לאף אחד”.

אז איך היא עשתה את זה?

בפרק דיברנו על מה חשוב שיהיה ברשימה תפוצה כדי שתהיה פעילה ואפקטיבית, איך ומתי מניעים לפעולה
מה צריך כדי לבנות בית הספר דיגיטלי, איך יצא לדרך הקורס הדיגיטלי שלה, בצעד אחר צעד?
דיברנו גם על כסף וגם על הנחות. למה בזארה לא מבקשים הנחה, אבל כשאת בעלת עסק עצמאית כן מנסים?